האם ביטקוין הוא מטבע?

האם ביטקוין הוא מטבע?

השאלה האם ביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים הם מטבעות, היא שאלה המעסיקה רגולטורים בעולם כולו.

כמו מדינות אחרות בעולם גם ישראל טרם גיבשה עמדה חד-משמעית ביחס לשימוש בביטקוין. ביפן, לדוגמא, הוכּר הביטקוין כמטבע לכל דבר, והוא משמש גם לרכישת מזון רחוב וגם לעסקים ולמסחר. בסין, לעומת זאת, נאסר השימוש בו כמטבע, אך מותר להעביר ביטקוין מאחד לשני כל עוד הדבר לא נעשה תמורת סחורות או שירותים אלא רק בתמורה למצרך וירטואלי.[1] בארצות הברית השימוש בביטקוין כפוף לחוק הסודיות הבנקאית,[2] ואילו הבנק המרכזי של אירופה קובע כי צריך להיזהר מתנודתיות המטבע וכי יש להסדירו בחוק, אלא שטרם נעשתה הסדרה באירופה בעניין זה.[3]

בישראל ניתן לראות התפתחות בהתייחסות לביטקוין, אך רק בעניין המיסוי ועדיין לא בדין הפלילי. האזכור הראשון בישראל, לביטקוין הופיע ב־19.2.14 בהודעת אזהרה בדבר השימוש במטבעות ביטקוין[4] אותה פרסמו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולפיה מדובר בהשקעה מסוכנת לציבור. 

מאז חלה התפתחות, אומנם איטית, ובטיוטה של רשות המיסים בעניין מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין)[5] הוכר הביטקוין בישראל כנכס. ב־20.2.18 פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי העוסק באופן המיסוי של פעילות במטבעות וירטואליים. על־פי עמדת רשות המיסים, מטבעות וירטואליים הם נכס ולא מטבע , דהיינו, נכס שעל פירותיו יש לשלם מס.[6]

עמדות נוספות בעניין מטבעות וירטואליים ממשיכות לצוץ מדי יום כמעט. בינואר 2018 פרסמה הרשות לניירות ערך הצעה לתיקון תקנון הבורסה – טיוטה להערות הציבור. ההצעה בחנה את תיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים. במארס 2018 קבעה הרשות לניירות ערך בהודעה לעיתונות שחבָרוֹת בתחום המטבעות הקריפטוגרפים לא ייכללו במדדי הבורסה. באותו חודש פרסמה הרשות לניירות ערך טיוטה של דו"ח ביניים להערות הציבור שעסקה ברגולציה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים. באפריל 2018 פרסמה המפקחת על הבנקים חוזר בעניין פעילות התאגידים הבנקאיים מול לקוחות מסוג נותני שירותים פיננסיים מוסדרים ורכזי הצעה. באפריל 2018 העניק משרד האוצר רישיון לחברת "ביטס אוף גולד בע"מ" לעיסוק זמני בהתאם לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי.

במאי 2018 פרסם משרד האוצר בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור טיוטה של צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומי של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון) התשע"ח־2018,[7] ולפיה במקום המונח "שירותי מטבע" יבוא המונח "שירות בנכס פיננסי" – נכס פיננסי הוא גם מטבע וירטואלי.

בפברואר 2019 פורסמה המלצת הצוות הבין-משרדי, בהובלת משרד האוצר, משרד המשפטים והרגולטורים הרלוונטיים לתחום, להקמת "ארגז חול" רגולטורי (regulatory sandbox).[8] מטרתו היא לאפשר לחברות פינטֶק (טכנולוגיה פיננסית) להתאים את הרגולציה להתפתחות ההיי־טק במינימום סיכון לציבור.

גם ישראל בדומה למדינות רבות אחרות הצהירה כי היא בוחנת את האפשרות להנפיק מטבעות מדינה דיגיטליים (Digital FIAT)[9] – מטבעות המונפקים ומנוהלים על־ידי בנק מרכזי ועשויים לשמש תחליף למטבע המדינה. עד כה אף מדינה מפותחת לא הנפיקה מטבעי דיגיטאלי לשימוש נרחב.

מסקירה קצרה זו אפשר להתרשם כי בסך הכל יש רגולציה בישראל, אומנם איטית, אך קיימת.

 במאי 2018 הורה מבקר המדינה לראש הממשלה, לשרים ולסגני השרים שלא לרכוש או לעשות שימוש במטבעות קריפטוגרפים כדוגמת הביטקוין, וזאת במסגרת תפקידו כממונה על הכללים למניעת ניגוד עניינים בקרב שרים וסגני שרים. עמדה זו מייצגת חשש מפני העלמת הון, דיווח שקרי וכו'. על פי רוב עמדת המדינה מבטאת חשש ואינה מתאימה את עצמה למצב החדש ולעובדה שאנשים צורכים ביטקוין ומשתמשים בו כדבר שבשגרה.

ביטקיון בבית משפט

להבדיל ממוסדות המדינה והבנקים, מערכת המשפט מגלה פתיחות. בהחלטות מספר אפשרו בתי המשפט ניהול של חשבונות והעברת סכומי כסף לצורך מכירה וקנייה של ביטקוין, וזאת חרף התנגדות הבנקים:

ההחלטה היחידה עד כה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון ומתווה את המדיניות לבתי המשפט, היא ההחלטה בתיק ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.18), שניתנה מפי כבוד השופטת ברון. "ביטס אוף גולד" היא חברה שעיסוקה מסחר בביטקוין, וחשבון הבנק שלה מנוהל בבנק לאומי. הבנק אסר על החברה לבצע בחשבון פעילות כלשהי הנוגעת למסחר בביטקוין מחשש לפעילות בלתי חוקית. בית־המשפט העליון קבע כי החלטת הבנק עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים לחברה, עד כדי הפסקת פעילותה, ונתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון הקשורה למסחר בביטקוין. עם זאת קבע בית־המשפט כי "אין באמור כדי להשליך על השאלה העקרונית שעומדת לפתחו של בית משפט זה – והיא האם רשאי הבנק לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואליים". שאלה זו נותרה תלויה ועומדת עד כה. ברוח החלטה זו ובהתאם לעקרונות שנקבעו בה אפשר לומר שֶכּל עוד החששות של הבנק הם ספקולטיביים בלבד והחשבון מתנהל בסך הכול באופן תקין, לא תיאסר פעילות.

מקרים דומים הופיעו מאוחר יותר: במקרה אחד החליט בנק אגוד לא לאפשר לחברת כריית המטבעות 'ישראמיינרס' לנהל חשבון ולקבל סכומי כסף מבורסת המסחר הישראלית bit2c – שמקורם במכירת מטבעות ביטקוין. בית־המשפט המחוזי בתל אביב–יפו התיר ל'ישראמיינרס' להמשיך ולפעול בחשבון הבנק של החברה.[10]

מקרה נוסף נדון בת"א 32480-04-18, ובו המליץ בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבנק הפועלים לקבל הפקדה של 195,000 $ (כ־680,000 ₪) שמקורם במכירת 20 מטבעות ביטקוין, זאת לאחר שהשתכנע כי אין מדובר בכספי הלבנת הון. בנק הפועלים טען כי יש חשש שמכירת הביטקוין קשורה להלבנת הון ולמימון טרור, מאחר שאין דרך לזהות את מקור הכספים בעסקאות מטבע וירטואלי.

החלטות אלו הן החלטות במסגרת צווי מניעה זמניים, ואין עדיין החלטה של בית המשפט בשאלה אם בנק רשאי לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואליים. אי הסדרת הביטקוין משפיעה על יכולת אכיפת המיסוי, על התנהלות הבנקים מול פעולות במטבעות וירטואליים ועוד. אך ענייננו הוא בהשפעת העדר ההסדרה על החלת הדין הפלילי.

תחום הנכסים הקריפטוגרפים מצוי בראשיתו בארץ ובעולם. חלק מהמדינות פעלו בדרך של פרסום אזהרות כלליות לציבור בנושא הנכסים הקריפטוגרפים (לדוגמא: ברזיל, רוסיה, פולין, מלזיה, ניגריה ודובאי). גם הרשות האירופית לניירות ערך פרסמה אזהרות– האחת למשקיעים והאחרת לחברות המעורבות בהליך ICO.

גישה אחרת ננקטה על־ידי סין וקורֵאה הדרומית ולפיה חל איסור מוחלט על כל פעילות בתחום.

מיסוי מטבעות קריפטו

בהתאם לחוזר מס הכנסה 5/2018 הקריפטו הוא נכס  ולכן חייב במס על פירות מכירתו כאמור, החייבים בדיווח על רווחים מביטקוין או מכל מטבע קריפטוגרפי אחר ידווחו לרשות המיסים באמצעות טופס דיגיטאלי- טופס 1399 עבור מטבעות קריפטוגרפיים. https://www.gov.il/he/service/declaration-assets-sale-itc1399

לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, חובה לדווח על מכירת קריפטו עבור פיאט, המרת קריפטו בקריפטו אחר, כריית קריפטו, קבלת שכר או תשלומים בקריפטו וקבלת ריבית בקריפטו עבור הלוואות.

אבל אין חובה לדווח על קניית קריפטו (בפיאט – שקל, דולר וכו') והחזקתו, העברת קריפטו בין שני ארנקים של אדם אחד, העברת קריפטו מחשבון אחד לחשבון אחר של אותו אדם והחזקת מטבעות כגון ביטקוין בארנק דיגיטאלי.

אתם מוזמנים להתייעץ התייעץ עמנו בכל הנוגע לעסקאות קריפטו,  חקירה בתחום הקריפטו ועוד.


[1] ראו: Gerry Mullany, China Restricts Banks' Use of Bitcoin, N.Y. Times (5.12.2013), https://www.nytimes.com/2013/12/06/business/international/china-bars-banks-from-using-bitcoin.html?_r=0. (8.5.2020, 12:00)

[2] ראו: Daniela Sonderegger, Note, a Regulatory and Economic Perplexity: Bitcoin Needs Just a Bit of Regulation, 47 Wash. U. J.L. & Pol'y 175, 195 (2015).

[3] ראו: European Central Bank, Virtual Currency Schemes – A Further Analysis (Feb. 2014), available https://www.ecb.europa.eu/pub/pdf/other/virtualcurrencyschemesen.pdf(8.5.2020, 12:00)

[4] ראו: בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)" (19.2.2014) https://taxes.gov.il/About/PublicAnnouncements/Pages/Ann_190214.aspx. (9.5.2020, 13:20)

[5] חוזר מס הכנסה מס' 2017/ XX – רשות המסים בנושא: מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין(, ניתן לצפות במסמך בקישור:  http://www.haimasher.com/Media/Uploads/hoz_x_2017_tyota.pdf (9.5.2020, 13:20)

[6] רשות המיסים בישראל "חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 – רשות המיסים: בנושא: מיסוי פעולות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואליים')" (17.1.2018) https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hor_acc%2015.2.18.pdf (9.5.2020, 13:20)

[7] הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור"משרד האוצר פרסם טיוטה לתיקון צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי" (2018)

https://www.justice.gov.il/Units/HalbantHon/News/Pages/DraftOrderFinancialProduct.aspx. (13.5.2020, 12:00)

[8] ראו: דוח הצוות הבין משרדי לבחינת הקמתה של סביבת נסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות

https://www.gov.il/BlobFolder/news/press_24022019/he/PressReleases_files_press_24022019_file.pdf. (13.5.2020, 12:00)

[9] הצוות ללימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים, דוח מסכם. מדובר על צוות שהוקם בבנק ישראל ובדוח זה המליץ להימנע מהנפקת שקל דיגיטאלי בעתיד הקרוב. ראו:

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/6-11-18.aspx. (13.5.2020, 12:00)

[10] ת"א 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079 (פורסם בנבו, 17.03.19).

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram

מאמרים נוספים

רצח בסיסי

רצח בנסיבות מחמירות – רצח בסיסי בתאריך 10/7/19 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, התיקון החיל רפורמה בעבירות ההמתה. התיקון המרכזי, הוא ביחס לרצח בכוונה

ראיות נסיבתיות – כל מה שחשוב לדעת

ראיות נסיבתיות ראיות נסיבתיות הן ראיות לא ישירות המוכיחות אשמתו של אדם. ראיות נסיבתיות מוכיחות עובדות אחרות שמהן ניתן להסיק שהאפשרות שאותו אדם אשם היא

ביטול כתב אישום קורונה

כתב אישום בעבירות קורונה? יש מה לעשות! משטרת ישראל אוכפת תקנות בגין הפרת בידוד, אי עטיית מסיכה, פעילות בניגוד להגבלות מרחק, התכנסות או התקהלות באמצעות

טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain)

בלוקצ'יין היא תוכנת קוד פתוח, המאפשרת תקשורת אנונימית של  עמית לעמית, והיא מבצעת פעולות חישוב מתמטיות ללא מגע יד אדם. הבלוקצ׳יין משמש את הבסיס הטכנולוגי

השאירו לנו הודעה