האם ביטקוין יוסדר בחוק?

האם ביטקוין (Bitcoin) יוסדר בחוק?

משרדנו מתמחה בפשיעה טכנולוגית, בדארקנט ובאמצעות מטבעות וירטואליים, בדגש על זכויות נאשמים בחקירה ועוד.

להלן מאמר בנושא "הסדרת הביטקוין בעולם".

אנו זמינים לייעוץ וייצוג שלכם בנושא. מוזמנים לפנות אלינו!

הסדרת הביטקוין בעולם

כמו מדינות אחרות בעולם גם ישראל טרם גיבשה עמדה חד-משמעית ביחס לשימוש בביטקוין. ביפן, לדוגמא, הוכּר הביטקוין כמטבע לכל דבר, והוא משמש גם לרכישת מזון רחוב וגם לעסקים ולמסחר. בסין, לעומת זאת, נאסר השימוש בו כמטבע, אך מותר להעביר ביטקוין מאחד לשני כל עוד הדבר לא נעשה תמורת סחורות או שירותים אלא רק בתמורה למצרך וירטואלי. בארצות־הברית הביטקוין איננו מטבע חוקי, ובדומה לישראל הוא נחשב "רכוש" וחייב במס כמו כל רכוש אחר. בארצות־הברית השימוש בביטקוין כפוף לחוק הסודיות הבנקאית, ואילו הבנק המרכזי של אירופה קובע כי צריך להיזהר מתנודתיות המטבע וכי יש להסדירו בחוק, אלא שטרם נעשתה הסדרה באירופה בעניין זה.

במקרים מסוימים עשוי הביטקוין לשמש כלי אנונימי לעקיפת הסכמים והסדרים בין־לאומיים, כפי שימחיש המקרה שלהלן: נשיא ארצות־הברית דונאלד טראמפ הטיל סנקציות על איראן כדי שתצטרף להסכם הגרעין ותחדל מלפתח נשק גרעיני. חלק מהסנקציות הן איסור על קניית נפט מאיראן. איראן עוקפת את האיסורים באמצעות שימוש במטבעות קריפטוגרפים ומוכרת נפט באופן אנונימי, כך שייתכן מאוד שהעולם יֵלך לכיוון של רגולציה של מטבעות וירטואליים.

תחום הנכסים הקריפטוגרפים מצוי בראשיתו בארץ ובעולם. אפשר להצביע על מגמות מספר: אזהרות, איסורים, החלת חוקי ניירות ערך והצעות לעתיד. דוגמאות:

חלק מהמדינות פעלו בדרך של פרסום אזהרות כלליות לציבור בנושא הנכסים הקריפטוגרפים (לדוגמא: ברזיל, רוסיה, פולין, מלזיה, ניגריה ודובאי). גם הרשות האירופית לניירות ערך פרסמה אזהרות.

גישה אחרת ננקטה על־ידי סין וקורֵאה הדרומית, ולפיה חל איסור מוחלט על כל פעילות בתחום. בתחילת 2018 בוטלה בקורֵאה הדרומית האפשרות לסחור באופן אנונימי או על־ידי מתווכים.

ברוסיה אישר הנשיא ולדימיר פוטין את המטבע את'ריום כ"כלי פוטנציאלי לסייע לרוסיה לגוון  את כלכלתה מעבר לגז ולנפט", אך גם קרא למסגרת רגולטורית חדשה בנושא מטבעות וירטואליים שתתמודד עם סיכונים רציניים. הפדרציה הרוסית הפכה למדינה הראשונה שהכריזה על תוכנית להנפיק מטבע וירטואלי משלה. מי שירצו להמיר מטבע וירטואלי שיש ברשותם למטבע הווירטואלי של רוסיה, CryptoRuble, יצטרכו להסביר איך הרוויחו אותו כדי להימנע ממס של 13%. רוסיה דוגלת בשיטה של רגולציה למטבעות וירטואליים במטרה למנוע הונאות ו"פירמידות". היא מעדיפה להסדיר את המטבעות במקום לאסור אותם כמו בסין.

במדינות רבות אחרות (אוסטרליה, ארצות הברית, גרמניה, הונג קונג  ניו זילנד, סינגפור, ספרד, קנדה ושווייץ) פורסמו פרמטרים שעל פיהם נבחנה תחולת הרגולציה הקיימת בתחום ניירות הערך בכל מקרה ומקרה.

הרשות לניירות ערך בארצות הברית  (SEC) הצהירה בכמה אירועים שכל נכס קריפטוגרפי הוא נייר ערך, ולכן גיוס ICO כפוף לחוקי ניירות ערך, אלא שהֶחריגה מכלל זה את ביטקוין ואת'ריום. משנת 2014 מטבעות וירטואליים נחשבים רכוש בארצות הברית על־פי הגדרת מס הכנסה כך שעסקאות ביטקוין ומטבעות וירטואליים אחרים יטופלו באופן זהה לעסקאות מניות, אג"ח, ונכסי השקעה אחרים. כל נישום שמוכֵר בהצלחה מטבע וירטואלי יצטרך לכלול את שווי השוק ההוגן כהכנסה ברוטו. עובדים שיקבלו מטבעות וירטואליים בתמורה לשירותיהם יחויבו במס שכר פדראלי.

ביקורת על הכרת מטבע וירטואלי כנכס גורסת כי הדבר מקשה על שימוש במטבעות וירטואליים בעסקאות. בכל פעם שעסקה מתבצעת באמצעות מטבעות וירטואליים, המשתמשים חייבים לחשב רווח או הפסד הוֹני. הכמות העצומה של עסקאות המתרחשות בביטקוין ובמטבעות וירטואליים אחרים הופכת לא־נוחה ובלתי־מעשית.

הסדרת הביטקוין בישראל

בישראל ניתן לראות התפתחות בהתייחסות לביטקוין, אך רק בעניין המיסוי ועדיין לא בדין הפלילי. האזכור הראשון לביטקוין הופיע ב־19.2.14 בהודעת אזהרה בדבר השימוש במטבעות ביטקוין אותה פרסמו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולפיה מדובר בהשקעה מסוכנת לציבור.  באוגוסט 2014 ערכה הרשות לניירות ערך נייר עבודה בנושא מטבעות דיגיטאליים – סקירה ראשונית של הביטקוין כמקרה בוחן. באוגוסט 2016 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ובמסגרתו הוגדר לראשונה  מטבע וירטואלי כ"נכס פיננסי". הגדרת הביטקוין כנכס ממקמת אותו בעולם המושגים הכלכליים.

מאז חלה התפתחות, אומנם איטית, ובטיוטה של רשות המיסים בעניין מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין) הוכר הביטקוין בישראל כנכס החייב במס על פירות מכירתו. ב־20.2.18 פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי העוסק באופן המיסוי של פעילות במטבעות וירטואליים. על־פי עמדת רשות המיסים, מטבעות וירטואליים הם נכס ולא מטבע , דהיינו, נכס שעל פירותיו יש לשלם מס. בינואר 2018 פרסמה הרשות לניירות ערך הצעה לתיקון תקנון הבורסה – טיוטה להערות הציבור. ההצעה בחנה את תיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים. במארס 2018 קבעה הרשות לניירות ערך בהודעה לעיתונות שחבָרוֹת בתחום המטבעות הקריפטוגרפים לא ייכללו במדדי הבורסה. באותו חודש פרסמה הרשות לניירות ערך טיוטה של דו"ח ביניים להערות הציבור שעסקה ברגולציה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים. באפריל 2018 פרסמה המפקחת על הבנקים חוזר בעניין פעילות התאגידים הבנקאיים מול לקוחות מסוג נותני שירותים פיננסיים מוסדרים ורכזי הצעה. באפריל 2018 העניק משרד האוצר רישיון לחברת "ביטס אוף גולד בע"מ" לעיסוק זמני בהתאם לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי.

במאי 2018 פרסם משרד האוצר בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור טיוטה של צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומי של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון) התשע"ח־2018, ולפיה במקום המונח "שירותי מטבע" יבוא המונח "שירות בנכס פיננסי" – נכס פיננסי הוא גם מטבע וירטואלי.

בפברואר 2019 פורסמה המלצת הצוות הבין משרדי – בהובלת משרד האוצר, משרד המשפטים והרגולטורים הרלוונטיים לתחום – להקמת "ארגז חול" רגולטורי (regulatory sandbox). מטרתו היא לאפשר לחברות פינטֶק (טכנולוגיה פיננסית) להתאים את הרגולציה להתפתחות ההיי־טק במינימום סיכון לציבור.

גם ישראל בדומה למדינות רבות אחרות הצהירה כי היא בוחנת את האפשרות להנפיק מטבעות מדינה דיגיטליים (Digital FIAT)– מטבעות המונפקים ומנוהלים על־ידי בנק מרכזי ועשויים לשמש תחליף למטבע המדינה. עד כה אף מדינה מפותחת לא הנפיקה מטבעי דיגיטאלי לשימוש נרחב.

מסקירה קצרה זו אפשר להתרשם שבסך הכל יש רגולציה בישראל. אומנם איטית, אך קיימת.

עמדות נוספות בעניין מטבעות וירטואליים ממשיכות לצוץ מדי יום כמעט. במאי 2018 הורה מבקר המדינה לראש הממשלה, לשרים ולסגני השרים שלא לרכוש או לעשות שימוש במטבעות קריפטוגרפים כדוגמת הביטקוין, וזאת במסגרת תפקידו כממונה על הכללים למניעת ניגוד עניינים בקרב שרים וסגני שרים. עמדה זו מייצגת חשש מפני העלמת הון, דיווח שקרי וכו'. על-פי רוב עמדת המדינה מבטאת חשש והיא אינה מתאימה את עצמה למצב החדש ולעובדה שאנשים צורכים ביטקוין ומשתמשים בו כדבר שבשגרה.

פעילות עם ביטקוין בבנקים והחלטות בית המשפט

להבדיל ממוסדות המדינה והבנקים, מערכת המשפט מגלה פתיחות. בהחלטות מספר אפשרו בתי המשפט ניהול חשבונות והעברת סכומי כסף לצורך מכירה וקנייה של ביטקוין, וזאת חרף התנגדות הבנקים:

ההחלטה היחידה עד כה שהגיעה לפתחו של בית־המשפט העליון ומתווה את המדיניות לבתי המשפט היא ההחלטה בתיק ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.18), שניתנה מפי כבוד השופטת ברון. "ביטס אוף גולד" היא חברה שעיסוקה מסחר בביטקוין, וחשבון הבנק שלה מנוהל בבנק לאומי. הבנק אסר על החברה לבצע בחשבון פעילות כלשהי הנוגעת למסחר בביטקוין מחשש לפעילות בלתי חוקית. בית־המשפט העליון קבע כי החלטת הבנק עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים לחברה, עד כדי הפסקת פעילותה, ונתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון הקשורה למסחר בביטקוין. עם זאת קבע בית־המשפט כי "אין באמור כדי להשליך על השאלה העקרונית שעומדת לפתחו של בית משפט זה – והיא האם רשאי הבנק לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואליים". שאלה זו נותרה תלויה ועומדת עד כה. ברוח החלטה זו ובהתאם לעקרונות שנקבעו בה אפשר לומר שֶכּל עוד החששות של הבנק הם ספקולטיביים בלבד והחשבון מתנהל בסך־הכל באופן תקין – לא תיאסר פעילות.

מקרים דומים הופיעו מאוחר יותר: במקרה אחד החליט בנק אגוד לא לאפשר לחברת כריית המטבעות 'ישראמיינרס' לנהל חשבון ולקבל סכומי כסף מבורסת המסחר הישראלית bit2c – שמקורם במכירת מטבעות ביטקוין. בית המשפט המחוזי בתל־אביב יפו התיר ל'ישראמיינרס' להמשיך ולפעול בחשבון הבנק של החברה.

מקרה נוסף נדון בת"א 32480-04-18, שבו המליץ בית המשפט המחוזי בתל־אביב יפו לבנק הפועלים לקבל הפקדה של 195,000 $ (כ־680,000 ₪) שמקורם במכירת 20 מטבעות ביטקוין, זאת לאחר שהשתכנע כי אין מדובר בכספי הלבנת הון. בנק הפועלים טען כי יש חשש שמכירת הביטקוין קשורה להלבנת הון ולמימון טרור, מאחר שאין דרך לזהות את מקור הכספים בעסקאות מטבע וירטואלי.

החלטות אלו הן החלטות במסגרת צווי מניעה זמניים, ואין עדיין החלטה של בית המשפט בשאלה אם בנק רשאי לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואליים. אי הסדרת הביטקוין משפיעה על יכולת אכיפת המיסוי, על התנהלות הבנקים מול פעולות במטבעות וירטואליים ועוד. אך ענייננו הוא בהשפעת העדר ההסדרה על החלת הדין הפלילי.

הפשיעה באמצעות ביטקוין

העובדה שאפשר להשתמש בביטקוין כדי לשלם עבור סמים, ועבירות אחרות בדארקנט וברשת אינה כשלעצמה הופכת את המטבעות הווירטואליים לבעיה משפטית, שהרי רובלים רוסיים או מטילי זהב יכולים לשמש באותו תפקיד. אין ספק שהביטקוין הופך את העיסוק בפעילות פלילית לקל יותר.

בתי המשפט בישראל, עדיין לא עסקו לעומק בסוגיית הפשיעה באמצעות המטבעות הווירטואליים. ישנם מספר מקרים בודדים בנושא פשיעה בדארקנט ובמטבעות וירטואליים שהגיעו לבתי המשפט והם הסתיימו לבסוף בהסדרי טיעון.