רצח בסיסי

רצח בנסיבות מחמירות – רצח בסיסי

בתאריך 10/7/19 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, התיקון החיל רפורמה בעבירות ההמתה.

התיקון המרכזי, הוא ביחס לרצח בכוונה תחילה (טרם התיקון) לפי סעיף 300(א)(2). כאשר נאשם הורשע בעבירת רצח, לבית המשפט לא היה שיקול דעת בגזירת העונש כי לצד העבירה היה עונש מאסר עולם חובה. מצב זה, הקשה על מערכת המשפט, שכן לא הייתה גמישות לצורך הכרעה בעונש בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות ולעיתים העונש אינו הולם את מידת האשמה.

עבירת הרצח הישנה בוטלה ונקבעו תחתיה שתי חלופות עיקריות למעשי רצח שבוצעו בכוונה:

הראשונה – רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 301א' לחוק.

הסעיף מונה 11 נסיבות מחמירות, שבהתקיים אחת מהן ייקבע שהרצח הוא "בנסיבות מחמירות" והעונש שיוטל הוא מאסר עולם כעונש חובה.

רצח בנסיבות מחמירות

301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;

(2)   המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;

(3)   הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;

(4)   המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;

(5)   המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;

(6)   הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;

(7)   המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;

(8)   הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;

(9)   המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;

(10)  המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

(11)  המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.

החלופה השנייה – עבירה של רצח בסיסי

כקבוע סעיף 300(א) לחוק, לפיה: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו –  מאסר עולם".

התיקון לחוק מתבטא בהכללת יסוד נפשי מסוג ״אדישות״ לעבירת הרצח, לצד היסוד הנפשי מסוג כוונה.

והביטוי המשמעותי לחוק הוא בתחום הענישה- השינוי המרכזי הוא בכך שהסעיף קובע עונש של מאסר עולם שלא כעונש חובה.

 סעיף 311א' לחוק, קובע כי לגבי מאסר עולם שאינו עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל

מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה

או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

פסיקה לעונש

גישת המאשימה, הפרקליטות, באופן גורף היא שבמקרה של עבירת רצח שהעונש לגביה אינו מאסר עולם חובה, מתחם העונש ההולם הוא מאסר עולם  כי מדובר ברצח בכוונה.

אך גישה זו נוגדת את עקרונות התיקון לחוק ונדחתה פעמים רבות על ידי בית המשפט. המחוקק יצר הבחנה בין עבירת הרצח הבסיסית לבין עבירת הרצח בנסיבות מחמירות וכאשר העונש הקבוע בחוק אינו עונש חובה, יש לקבוע מתחם ולו קצה תחתון שאינו מאסר עולם. מתחם שיאפשר בכל תיק, על פי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ליישם את עקרונות ההלימה והאשם המחייבים קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטלים עליו.

בארבעה מקרים בהם נגזר העונש ללא הסדר טיעון במקרה של עבירת רצח 'בסיסית' נקבע כך:

בתיק 612-10-16  מדינת ישראל נגד עאמר [פורסם בנבו] (15.12.2020)  נקבע ע"י מתחם עונש הולם בין 18 ל-30 שנות מאסר בפועל.

בתיק 885-11-18 מדינת ישראל נגד מסרשה [פורסם בנבו] (6.1.2021) נקבע מתחם עונש הולם בין 26 שנות מאסר בפועל לבין מאסר עולם.

בתיק 34802-06-19 מדינת ישראל נגד בולבול [פורסם בנבו] (21.1.2021) נקבע מתחם בין 22 ל-30 שנות מאסר בפועל.  

בתיק 20749-11-18 מדינת ישראל נגד שפק [פורסם בנבו] (24.3.2021) נקבע מתחם בין 27 שנות מאסר בפועל לבין מאסר עולם.

לסיכום, החלת התיקון לחוק הינה חדשה, הפסיקה מועטה מאוד ותתעצב עם הזמן. כאשר מדובר ב״רצח בסיסי״ דהיינו ללא נסיבות מחמירות מתעצבת הפסיקה ומתחמי הענישה בימים אלו ממש, ומשרדנו ימשיך לעקוב אחרי הבאות.

לייעוץ חקירה או ייצוג בפשעים חמורים פנו למשרדינו ללא דיחוי.

זכרו כי ייעוץ וליווי בזמן הנכון יכול לשנות את גורל התיק!

שיתוף:

מאמרים נוספים

החזקת סכין או אולר

החזקת סכין אסורה על פי החוק. גם אזרחים מן השורה עלולים למצא עצמם בחקירה בגין החזקת סכין ואפילו עומדים לדין בגין אשמה זו. המקרים הנפוצים

מעבדת סמים – גידול קנבוס

יש שצומח לו שתיל קנבוס תחת צינור המזגן המטפטף, יש כאלו המגדלים מתוך עניין או לצרכים שונים, יש המגדלים בחממות ביתיות מאולתרות או מקצועיות ממש.

זכות השתיקה בחקירה

זכות השתיקה בחקירה

מהי זכות השתיקה? לחשוד בחקירה יש זכות לשתוק ולא להגיב לשאלות העולות בחקירה. המטרה של זכות השתיקה היא להגן על החשוד מפני הפללה עצמית. שהרי

חוק המחשבים – מהי חדירה למחשב?

עבירות רבות מבוצעות היום באמצעות מחשב. פשיעה בדרקנט, העברת כספים, תשלומים במטבעות וירטואליים על סמים או עבירות פליליות אחרות, הלבנת הון, ועוד אלא שחוק המחשבים

השאירו לנו הודעה