כתב אישום בעבירות קורונה? יש מה לעשות!
משטרת ישראל אוכפת תקנות בגין הפרת בידוד, אי עטיית מסיכה, פעילות בניגוד להגבלות מרחק, התכנסות או התקהלות באמצעות קנסות או הגשת כתבי אישום.
מדובר בהנחיות משתנות ובהוראות העמדה לדין משתנות בהתאם להנחיות הממשלה.
ככל שהוגש נגדכם כתב אישום בגין הפרת הנחיות או הפצת מחלה, חשוב לדעת שעל שולחן הכנסת עומדת הצעת חוק לפיה יש לבטל את כתבי האישום שהוגשו בתקופת המגיפה, כפי שנעשה בזמנו עם כתבי האישום שהוגשו בתקופת ההתנתקות שבה ההצעה התקבלה וכתבי האישום נמחקו.
בעבירות חוזרות או חמורות יותר שבגינן לא ימחקו כתבי האישום, ישנן עילות סגירה וטענות משפטיות רבות העולות ממצב משפטי חדש זה.
מדובר ב״הצעת חוק חנינה, הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעבירות קורונה, תשפ״א- 2021״ לפיה כתבי האישום והקנסות יבוטלו, קנסות ששולמו יוחזרו, והמרשם הפלילי ינוקה.
הצעת החוק מתייחסת בנפרד למקרים חוזרים ולהפרת בידוד של חולים מאומתים, שם תיבחן סגירת תיק לנוכח הנסיבות.
הצעת החוק מבוססת על כך שאותם מפרי הנחיות הם אנשים נורמטיביים ולא עבריינים ואין מקום לתחולת הדין הפלילי עליהם. כמו כן ההנחיות משתנות חדשות לבקרים ורובנו לא מעודכנים בכל ההגבלות כל הזמן.
מעבר לעובדה שההגבלות פוגעות בזכויות היסוד של האדם, עולות טענות רבות בקשר לאכיפה הסלקטיבית והלא שוויונית, אכיפת יתר, קנסות שניתנו ללא זכות טיעון, קנסות לבעלי עסקים בגין לקוחות שהסירו מסיכה כשלבעל העסק לא הייתה שליטה על כך ועוד.
עד לדיוני הכנסת בהצעת החוק, ניתן להתמודד עם כתבי האישום המוגשים בבקשות סגירה, בקשות ליועץ המשפטי לממשלה ועוד לפי נסיבות העניין.
כתב אישום בגין הפרת הנחיות: כתב אישום יוגש לפי תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש- הגבלת פעילות) תש״ף- 2020.
לתובע הסמכות לביטול כתב האישום בעילה של נסיבות שאינן מצדיקות משפט, כמו כן יש דברים רבים שיש לבחון בהגשת כתב האישום: הסמכות של השוטר/ פקח, האם הודעת הקנס הגיעה, נסיבות האירוע, טענות לאפליה ועוד.
כתב אישום בגין הפצת מחלה
כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין- התשל״ז- 1977, מוגש נגד מפרי בידוד.
על פי הסעיף ״העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו-מאסר שלוש שנים, עשה המעשה במזיד, דינו- מאסר שבע שנים".
כתב אישום שכזה הוגש נגד מפר בידוד שהגיע למסיבת ריקודים וכו׳.
על פי הנחיות המשנה לפרקליט המדינה, המקרים בהם יהיה נכון לפתוח בחקירה בגין סעיף 218 ולא לפעול במסלול של אכיפה מנהלית בדמות קנס, היא במקרה שבו מדובר על חולה מאובחן שהפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית, או בבית חולים וגם במקרה שבו אדם שיקר בעניין מהותי בחקירתו האפידמיולוגית והטעה בכך את משרד הבריאות, במקרה של הפקת וארגון התכנסות גדולה במיוחד, במקרים של הפרות חוזרות ובמקרים של הפרה מכוונת.
ההנחיות אומרות באופן מפורש כי אם לא הדביק בפועל אף אדם, או שבהתכנסות לא היה בפועל אף חולה, הדבר עשוי להשפיע על שיקולי העמדה לדין בדיעבד.
אישומים לפי סעיף 218 ניתן למצוא בדרך כלל בייבוא ביצים לא מבוקר, במחלות מין בהן מתבצעת הדבקה בקיום יחסי מין וכו׳. לכן, כתב אישום בגין הפרת בידוד בעת מגיפה הינו הליך תקדימי. בתי המשפט טרם נדרשו לפרשנות החוק ולבחינתו ביחס למגיפה.
בבוא העת, בניהול משפט מעין זה, ייאלץ בית המשפט להתמודד עם השאלה באלו מחלות, וירוסים ונגיפים יש להחיל את הסעיף והאם אותו מקרה ספציפי של מפר הבידוד, עומד בדרישות החוק ובהנחיות המשנה לפרקליט המדינה.
ספק אם הייתה זו כוונת המחוקק בסעיף זה. נגיף הקורונה גורם לחולי, לתמותה ולנזקים ארוכי טווח בחלק מן החולים. התנהגות מנוגדת להנחיות הנה התנהגות אנטי חברתית ברורה ומובהקת, אך יש לתת משקל רב לעובדה כי התפיסה לגבי חומרת המחלה אינה חד משמעית, כמו כן לגבי היסוד הנפשי של מפרי הבידוד שאינם בהכרח יודעים אם הם חולים ומהו פוטנציאל ההדבקה שלהם.
משרדנו מעניק שירות וליווי משפטי בסוגיות אלו. אתם מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ.
