ראיות נסיבתיות – כל מה שחשוב לדעת

ראיות נסיבתיות

ראיות נסיבתיות הן ראיות לא ישירות המוכיחות אשמתו של אדם. ראיות נסיבתיות מוכיחות עובדות אחרות שמהן ניתן להסיק שהאפשרות שאותו אדם אשם היא האפשרות הסבירה היחידה.

לדוגמא: אם יש עד ראיה שראה את חשוד יורה לעבר אדם מסוים, אזי מדובר בראיה ישירה.

לעומת זאת, אם החשוד נתפס קרוב לזירה כשעל גופו אקדח ועל ידיו סימני אבק שריפה, אלו ראיות נסיבתיות.

ניתן להרשיע אדם על סמך ראיות נסיבתיות בלבד גם כשאין כל ראיה ישירה.

בית המשפט העליון (ע״פ 3263/13 בן שטרית נ׳ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.03.17) עמד על טיב הראיות הנסיבתיות וקבע:

"כפי שכבר צוין, על אף הקושי הטמון בראיות נסיבתיות אשר אין בהן כדי להוכיח באופן ישיר את הטעון הוכחה, בית משפט זה הטעים לא אחת כי כוחן אינו נופל מזה של ראיות ישירות, וכי ניתן לבסס הרשעה בפלילים בהתבסס על ראיות נסיבתיות בלבד (ראו: ע"פ 21362/04 קייס נגד מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 23 (28.05.07)); ע"פ 6427/10 דגון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 19 (06.08.13) (להלן: עניין דגון); ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף, [פורסם בנבו] פסקאות 96-97 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (21.01.15) (להלן: עניין קריאף); ע"פ 8808/14 פחימה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 40 (10.01.17) (להלן: עניין פחימה).״

מודל ההכרעה בראיות נסיבתיות

כאשר ישנן ראיות נסיבתיות בלבד, המבחן הוא מבחן המסקנה הסבירה היחידה. מבחן זה מורכב ועל כן הפסיקה מיישמת את "המבחן התלת-שלבי״ להכרעה על סמך ראיות נסיבתיות. (בג״ץ 2534/97 יונה יהב נ׳ פרקליטת המדינה, פ״ד נא(3) 1, 14 (1997) לאחר מכן בית המשפט העליון צמצם את המבחן למבחן דו שלבי לפיו השלב השני והשלישי הופכים לאחד.

צמצום המודל הופיע לראשונה בע״פ 6392/13 מדינת ישראל נ׳ קריאף (פורסם בנבו, 2015) והחודש עלה שוב בעניין תפ״ח (תל אביב יפו) 53698-03-17 מדינת ישראל נ׳ אבישי בן דוד, שם אומץ המבחן הדו שלבי. 

המבחן להרשעה על סמך ראיות נסיבתיות:

  1. שלב ראשון : נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשית עליה ממצא עובדתי, הסקת העובדות הרלוונטיות הספציפיות הנובעות מן הראיות הנסיבתיות. לדוגמא, אם נמצאו טביעות אצבע על החלק הפנימי של שער הגינה בבית שנפרץ, ייתכן שהן של הפורץ.

שלב שני: נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה אם משקלן המצטבר של הראיות מוביל למסקנה המפלילה. בשלב זה תיערך בחינת התמונה הכוללת העולה ממכלול הראיות הנסיבתיות.

בהמשך לדוגמא במבחן הקודם, אם בעל טביעות האצבע לא גר ביישוב ואין לו הסבר להמצאות טביעות האצבע בשער הבית שנפרץ, תיתכן מסקנה שהוא הפורץ. בע"פ 4039/19 דניאל נחמני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.03.21) הוסיף בית המשפט העליון את האמירה הבאה באשר לבחינת ראיות נסיבתיות: "בית המשפט בוחן בסוף הדרך את סל הראיות כמכלול, כל ראיה כשלעצמה וכן הראיות בהצטברותן […] הצטברות ראיות שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מעבר לכל ספק סביר, מגדילה את הסתברות מסקנתן. הדגש הוא על הצטברות ראייתית, שבתורה מובילה להסתברות ראייתית…..״

  • שלב שלישי: מועבר הנטל 'הטקטי' אל הנאשם, להציע הסבר שעלול לשלול את המסקנה המפלילה האמורה הנאשם מתבקש לספק גרסה מזכה המתיישבת עם הראיות הנסיבתיות שהוצגו. בהקשר זה, בהחלט ייתכן כי יהיה הסבר סביר בלתי מפליל לכל אחת מן הראיות הנסיבתיות כשהיא ניצבת לבדה, אך הצטברותן יחדיו תביא למסקנה כי התרחיש המרשיע הוא האפשרות הסבירה היחידה.  אם החשוד יוכיח כי חילק פליירים (פרסומות לשטיפת רכבים לדוגמא) או דברי דואר באותה שכונה, זוהי גרסה שיכולה לזכותו, שכן הגיוני שנגע בשער כאשר הכניס בין שלביו את הפלייר.

כמובן שגרסה מזכה כזו צריכה להימסר מוקדם ככל הניתן ועדיף בתחנת המשטרה. לכן, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה בעת החקירה. הניסיון מלמד, כי גם חפים מפשע, או גם חשודים שבידם גרסה מזכה אמתית, יפחדו להעלותה פן תסבך אותם או תקשור אותם למקום האירוע. פעמים רבות, כאשר החשוד מרחיק עצמו מהאירוע הוא בעצם מחזק את הראיות נגדו.

כבוד השופט הנדל בפרשת קריאף, מציע לאחד את המבחן השני והשלישי מחשש להכבדה על הנאשם בנטל הוכחת חפותו וכמו כן מביע ביקורת לפיה במבחן התלת שלבי יש ריכוך של נטל ההוכחה בפלילים, הרובץ על התביעה מתחילת ההליך ועד סופו. גם בראיות נסיבתיות, עדיין חובתה של התביעה להוכיח כי הפסיפס מוביל לתוצאה סבירה אחת ויחידה שבכוחה להרשיע את הנאשם. ולכן, הוא מציע שני שלבים: השלב הראשון, קביעת ממצאים עובדתיים על סמך ראיות ישירות. השלב השני, על בית המשפט לבחון האם בכוחו של מצרף הראיות הישירות, שנבחנו בשלב הראשון, להוכיח עובדות נוספות שלגביהן אין ראיות ישירות.

הנדל חושש ממצב שבמקרים מסוימים עלולה להיות ״זליגה״ של השלב השלישי לצורך מעבר לשלב השני. החשש הוא שבית המשפט יסתפק בשלב הראשון, והשלב השני והשלישי יועברו לנטל על הנאשם ששיקר אולי בחקירתו או שתק. במבחן הדו שלבי של הנדל, שני השלבים מוטלים על התביעה, בשלב השני תיבדק בין היתר גם גרסת הנאשם. הנדל קובע שבמקרים בהם הראיות הנסיבתיות אינן מספיקות לשם הוכחת מעורבות, הנאשם בעבירה, שתיקתו או שקריו אינם יכולים, ככלל, להשלים את החסר. ״…. לא באתי לקבוע כללים גורפים, לנוכח הרוחב המרשים של הווריאציות העובדתיות השונות. מטרתי היא לחדד את העובדה שבבחינה ממוקדת של ראיות נסיבתיות יש לשאול – כאמור – מהו טיבן, מהי מידת עוצמתן והאם ניתן להשלים את התמונה על בסיסן. על השופט להתעמק בשאלות שצוינו – מה משותף להן, מה כוחן ומה חולשתן.״ (עניין קריאף, סעיף 4 לפסק דינו של השופט הנדל).

ראיות נסיבתיות משופעות רבות מגרסת הנאשם ועל כן חשובה מאוד ההתייעצות עם עורך דין מומחה בשלב החקירה ואם אפשר עוד לפניה.

למשרדנו ניסיון עשיר בניהול תיקים המבוססים על ראיות נסיבתיות. צרו קשר ונשמח להעניק לכם ייעוץ.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram

מאמרים נוספים

ביטול כתב אישום קורונה

כתב אישום בעבירות קורונה? יש מה לעשות! משטרת ישראל אוכפת תקנות בגין הפרת בידוד, אי עטיית מסיכה, פעילות בניגוד להגבלות מרחק, התכנסות או התקהלות באמצעות

טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain)

בלוקצ'יין היא תוכנת קוד פתוח, המאפשרת תקשורת אנונימית של  עמית לעמית, והיא מבצעת פעולות חישוב מתמטיות ללא מגע יד אדם. הבלוקצ׳יין משמש את הבסיס הטכנולוגי

האם ביטקוין יוסדר בחוק?

האם ביטקוין (Bitcoin) יוסדר בחוק? משרדנו מתמחה בפשיעה טכנולוגית, בדארקנט ובאמצעות מטבעות וירטואליים, בדגש על זכויות נאשמים בחקירה ועוד. להלן מאמר בנושא "הסדרת הביטקוין בעולם".

דארקנט וביטקוין – מושגים בסיסיים

מאמר ראשון בסדרת מאמרים מאת עו"ד חיים יואל בת אל בתחום העבירות בדארקנט באמצעות ביטקוין. מטרת המאמר: להציג את המושגים העיקריים ב"שפת" הדארקנט והביטקוין. לתשומת

השאירו לנו הודעה